וַיָּעַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
מעלות המדות
ועוד אמרו, קשה היא המחלוקת אפילו כדי לעשות סייג למצות, שכן מצינו בבני גד ובני ראובן, שאמרו לו למשה (במדבר לב, ה) יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה. ומפני מה בחרו אותה, מפני שהיה להן מקנה הרבה והיו מבקשין להתרחק מן הגזל ומן המחלוקת, ולפי שפירשו הם מישראל תחילה הם גלו תחילה, שנאמר (דברי הימים א ה, כו) ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה. והרי הדברים קל וחומר ומה אילו שפירשו מאחיהם לשם שמים, לא מתוך שנאה ואיבה, אלא כדי להתרחק מן הגזל ומן המחלוקת כך נענשו, הפורשין מחביריהן מתוך שנאה ותחרות ומחלוקת על אחת כמה וכמה. ואמרו חז"ל קשה היא המחלוקת כדור המבול, שנאמר במחלוקתו של קרח (במדבר טז, ב) קראי מועד אנשי שם, ונאמר בדור המבול, (בראשית ו, ד) המה הגברים אשר מעולם אנשי השם. קשה היא המחלוקת שהיא מביאה לידי סכנת נפשות, שעל ידי מריבה שהיתה בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט נתפרדו זה מזה, ונתגלגל הדבר והלך לוט לסדום וכמעט שאבד עמהן.